הכנה לכיתה א' – שלום כיתה א'

המעבר לכיתה א' טומן בחובו חששות ואי-ודאות, גם מצד הילדים וגם מצד ההורים. המעבר בין המסגרות, וההתרגלות לנוכחות של ילדים בגדלים וגילאים שונים ומבוגרים רבים, כמו המחנכת, המורות המקצועיות והמנהלת, יכולים לגרום לחששות ורתיעה מצד כל ילד שעתיד לעלות לכיתה א'.

גם המעבר ממשחק ללמידה בישיבה בכיתה, וההתנהלות במרחב זר ולא מוכר, יכולים להקשות על הילד את ההתמודדות עם האתגרים העומדים בפניו במידה והוא לא עובר הכנה טובה לקראתם.

תהליך ההכנה יכול להימשך לאורך השנה המקדימה למעבר לבית הספר, או בצורה מרוכזת יותר במהלך החודשים שלפני פתיחת שנת הלימודים בכיתה א'. ככלל עדיף לבנות את התהליך לאורך זמן מה, בעיקר כדי להפחית מתחושת הלחץ והעומס שהילד עלול לחוות בזמן שהוא נדרש לפתח מיומנויות חדשות.

כדי להכין את הילד לכיתה א' ניתן לשלוח אותו לקורס הכנה בתשלום, או לחלופין, לעשות את ההכנה בבית. ההכנה בבית דורשת הכוונה של מבוגר, ופעמים רבות היא תורמת לחיזוק הקשר בין ההורים לילדיהם.

מוכנות ילדכם לכיתה א' מתחלקת ל-4 מסלולים עיקריים: מוכנות קוגניטיבית, מוכנות רגשית, מוכנות מוטורית ומוכנות חברתית:

• המוכנות הקוגניטיבית,"הכישורים השכליים" של הילד, עוסקת בעיקר בבסיס כישורי הלמידה איתם הילד מגיע. מוכנות זו כוללת כישורי שפה וחשבון בסיסיים, מיומנויות זיכרון שונות ויכולת ריכוז.
• המוכנות הרגשיתעוסקת בעיקר ביכולותיו של הילד להתמודד עם ההתנהלות בכיתה בבית הספר, חלק מקבוצה במערכת מסודרת, ולא אדם יחיד שכל רצונותיו מתממשים בצורה מיידית. המיומנויות הרגשיות הנדרשות למעבר לכיתה א' הן יכולת דחיית סיפוקים, התמודדות עם תסכולים ושליטה בכעסים.
• המוכנות המוטורית,או הפיזית, מתחלקת למוטוריקה גסה – כמו המסוגלות לשבת זקוף במהלך השיעור, ומוטוריקה עדינה, כמו היכולת לגזור לפי קווים, לאחוז עיפרון בצורה נכונה ולכתוב באמצעות עיפרון בצורה עדינה מספיק כדי לא לשבור אותו ולא לקרוע את הדף.
• המוכנות החברתיתעוסקת בעיקר ביכולותיו של הילד לשתף פעולה עם אחרים, לוותר במקרים מסוימים ולדעת להתנהל בקבוצה ולהשתלב בה בצורה טובה.

• לשוחח על המעבר לבית הספרכבר במהלך השנה האחרונה בגן החובה. חשוב לשמוע את המחשבות, החששות והציפיות שהילד מעלה. אופי השיחה יכול להשתנות ככל שמתקרבים לפתיחת שנת הלימודים, ויש סיכוי שיהיה מלווה בעצבנות לפרקים – לפעמים זאת דרכו של הילד לבטא חששות או פחדים שהוא לא תמיד יודע לתת להם שם או לתאר אותם בצורה מילולית. חשוב להכיל את החששות והתחושות של הילד ולתת להם מקום.
• להיפגש עם המחנכת– אחד החששות הגדולים ביותר בקרב הילדים נובע מחוסר הידיעה בנוגע למבוגר החדש שעומד לתפוס מקום משמעותי בחייו ולהחליף את הגננת. לרוב ההיכרות עם הגננת מפיגה חששות רבים בקרב הילדים.
• לבקר בבית הספרביום פתוח/במהלך הקיץ, כדי להקנות לילד תחושת ביטחון והיכרות עם המבנה וסדר היום הצפוי. מבנה בית הספר לרוב גדול ו"מפחיד" יותר מכל מבנה אחר שהילד מכיר בגיל הזה, מה שיכול לגרום לחוסר התמצאות בתחילת שנת הלימודים. הביקור המקדים בבית הספר, ההיכרות עם הכיתה, החצרות ואפילו השירותים הקרובים לכיתה – כל אלה יכולים לסייע לילד להתמצא במרחב בתחילת שנת הלימודים, ולהעניק לו תחושת ביטחון ועצמאות בהתנהלות במרחב חדש.
• לקנות יחד ציוד לבית הספר– מסע הקניות המשותף מרגש מאוד את הילדים, ומפתח בהם ציפייה והתרגשות סביב השימוש העתידי בכל הציוד החדש שרכשו. במהלך הקניות ישנה הזדמנות נוספת לתווך לילד צורות שונות בהן ישתמש בציוד, ודרך כך גם חוויות שונות שצפויות לו בבית הספר.
• לפתח שגרה חדשה– עוד במהלך החופש – לכו עם הילד לבית הספר, תרגלו הליכה חזרה או איסוף מנקודה מסוימת, התחילו להתעורר בשעה בה צריך לקום ללימודים והתארגנו בבוקר בצורה בה הייתם מתארגנים כדי לצאת לבית הספר. פיתוח השגרה יסייע גם לילד וגם להורים לקראת תחילת שנת הלימודים, ויכול להפחית מתחים רבים, בעיקר בבקרים הראשונים.
• לחזק את המיומנויות הרגשיותשל הילד באמצעות שיחות על רגשות וקשיים כחלק משגרת היום-יום. בין אם באמצעות שיחה במהלך ארוחת הערב בה כל אחד מעלה קושי שחווה במהלך היום ומשוחח על התחושות שליוו אותו, או באמצעות סיפורים על חוויות שונות והתייחסות לרגשות שהן עוררו. חיזוקים חיוביים על התמודדות נכונה, ואפילו רק על התייחסות נכונה לתחושות פנימיות של הילד, מעודדים עיבוד רגשי מתקדם ובריא בקרב הילדים.
• להנגיש לילד את ההתנהלות בבית הספרבאמצעות קריאה או צפייה בתכנים חינוכיים שעוסקים בבית הספר – בין אם סדרות על ילדים שהולכים לבית הספר, סיפורים על תלמידים וכו'. הנגשה זו מפחיתה את רמת הלחץ של הילד מפני השגרה החדשה, ומאפשרת לו להקביל תהליכים שעוברים עליו לאלה שעוברים על דמויות בספרים או בסרטים.

כן. במהלך שנות הילדות הילד פיתח כישורים ומיומנויות קוגניטיביות שונות, ועליהן הוא יתבסס במהלך הלימודים בכיתה א'. באמצעות תרגול לחיזוק המיומנויות הקיימות ופיתוח מיומנויות נוספות, הילד יכול להגיע לנקודת פתיחה טובה מאוד לשנת הלימודים, דבר שיאפשר לו התקדמות בטוחה ורציפה לאורך שנת הלימודים כולה ואפילו יתרום להתקדמות גם בשנים הבאות.

• מיומנות שפתית: הכרת האותיות בעברית, הכרת סימני הניקוד, חלוקה להברות, הכרת העיצורים והתנועות, זיהוי אותיות פותחות וסוגרות, חלוקה לצלילים וזיהוי חרוזים. שיטה טובה להקניית הבסיס השפתי היא קריאת סיפורים משותפת – ככל שהילד נחשף ליותר סיפורים הוא ידע לזהות מבנים תחביריים שונים ויפתח אוצר מילים רחב יותר. בהמשך ניתן לתרגל גם באמצעות דפי עבודה ולומדות שונות.
• מיומנויות חשבון: זיהוי הספרות, היכרות עם המספרים 1-20, היכרות עם סימני החשבון, יכולות חיבור וחיסור בטווח 1-20 ואפילו קפיצות של 2, 5 ו-10 בתחומים אלה. בתחום זה נכללים גם כישורי הספירה והמנייה של הילד. בבית ניתן לערוך ולתרגל תרגילי מנייה של פריטים שונים, כמו פירות בקערה. ניתן לעבוד בבית גם על סוגים שונים של תרגילים באמצעות לומדות שונות.
• יכולות מיון והשוואהבין פריטים שונים.
• היכרות עם צורות בסיסיותועם יחסי גודל ומרחב (גדול מ-, רחוק מ-…)
• מיומנויות זיכרוןלטווח קצר וארוך, וכן יכולת ביצוע של הוראות מורכבות ממספר שלבים.
• יכולות ריכוז והקשבה– היכולת לשבת בשקט ולהאזין למורה שמדברת ומסבירה נושא מסוים היא מיומנות שלוקח זמן לפתח. ניתן לתרגל אותה בבית בצורה דומה – בין אם באמצעות הקראת סיפור בישיבה, בצפייה משותפת בתכנים חינוכיים ועוד.